לווייתנים גדולי-סנפיר וגורים: גודל, משקל, יניקה והרגלים באיסלה דל קאניו

המים החמימים והשלווים המקיפים את השמורה הביולוגית איסלה דל קאניו (Isla del Caño) ואת חופי מפרץ דרייק (Bahía Drake) בדרום האוקיינוס השקט של קוסטה ריקה, מהווים את אחד מבתי הגידול הימיים החשובים ביותר בעולם עבור הלווייתן גדול-הסנפיר (Megaptera novaeangliae). מחקרים ביולוגיים ממושכים של המרכז לחקר יונקים ימיים (CEIC) ואוניברסיטת קוסטה ריקה (UCR) מדגישים כי חצי האי אוסה הוא אחד מנקודות המפגש האוקייניות הנדירות בעולם המארח שתי אוכלוסיות לווייתנים שונות לאורך השנה.

מורפולוגיה וממדים אדירים: יתרון הגודל של הנקבות

שלא כמו אצל מרבית יונקי היבשה, לווייתני מזיפות מציגים דו-צורתיות זוויגית הפוכה: נקבות הלווייתן הבוגרות ארוכות ומאסיביות יותר מהזכרים באופן ניכר. בעוד שזכר בוגר מגיע לאורך של 13 עד 15 מטרים, נקבות רבייה מגיעות באופן שגרתי ל-16 עד 17 מטרים ומשקלן נושק ל-40 טון.

שכבת השומן העבה היא כורח אבולוציוני. במהלך תקופת היריון של 11 עד 12 חודשים וחודשים ארוכים של הנקה אינטנסיבית באזורי הרבייה הטרופיים, האם צמה לחלוטין. היא מתקיימת אך ורק על מאגרי השומן שצברה בזמן אכילת קריל במי הקטבים, ומעבירה מאגרי קלוריות אדירים לגור שלה מבלי לצוד ולו מנה אחת של מזון.

שם הסוג, Megaptera, פירושו "כנפיים ענקיות". סנפירי החזה של הלווייתן גדול-הסנפיר הם הגפיים הארוכות ביותר ביחס לגוף מבין כל בעלי החוליות החיים, ואורכם מגיע עד שליש מאורך הגוף. כנפי ענק אלו מעניקות לו כושר תמרון מעולה לביצוע פניות חדות מתחת למים, בלימה מהירה והגנה פיזית על הגור מפני סכנות האוקיינוס.

הגור הצעיר: יניקה, גדילה מואצת ולחישות אקוסטיות

לאחר כמעט שנה של היריון, גור הלווייתן מגיח אל מעמקי הים. שניות ספורות לאחר הלידה, האם דוחפת אותו בעדינות אל פני המים באמצעות חרטומה כדי שיוכל לנשום את נשימתו הראשונה דרך פתחי הנשימה שבראשו.

כדי לתמוך בקצב גדילה מדהים של כמעט 40 ק"ג ביום, חלב הלווייתנית עשיר במיוחד. עם אחוז שומן הנע בין 40% ל-53%, מרקמו דומה ליוגורט סמיך. סמיכות זו מונעת מהחלב להתפזר במי הים בעת הזרקתו ישירות לפיו של הגור.

חוקרי ביו-אקוסטיקה שניתרו את גולפו דולסה ואיסלה דל קאניו גילו כי אמהות וגורים משוחחים באמצעות נהמות וציוצים חרישיים. בניגוד לשירה הרועמת של הזכרים המהדהדת למרחקים עצומים ברחבי האוקיינוס, קריאות הקשר בין האם לגור נשמרות ברמת לחישה (שקטה בעד 40 דציבלים), מה שמגן על הגור הפגיע מפני לווייתנים קטלניים (אורקות) וכרישים המשחרים לטרף.

5 עובדות מדעיות מרתקות על לווייתנים גדולי-סנפיר

• טביעת אצבע בזנב: הצד התחתון של סנפיר הזנב כולל דפוס פיגמנטציה ייחודי של שחור ולבן, קצוות משוננים וצלקות שאינם משתנים לאורך כל החיים, מה שמאפשר לחוקרים לזהות ולעקוב אחר פרטים במשך עשרות שנים.
• הנדידה הארוכה ביותר של יונק: אוכלוסיית חצי הכדור הדרומי שוחה מעל 8,500 ק"מ מאנטארקטיקה לאיסלה דל קאניו ובחזרה, באחת ממסעות הנדידה הארוכים ביותר שתועדו אי פעם בקרב יונקים.
• זינוקים אקרובטיים מלאים: הנפת גוף השוקל 40 טון במלואו אל מעל לפני המים דורשת כוח קינטי עצום הנוצר באמצעות שלוש או ארבע חבטות זנב בלבד. הזינוקים משמשים לתקשורת קולית למרחקים, איתות טריטוריאלי וניקוי טפילים מהעור.
• אלטרואיזם והגנה על חיות אחרות: תצפיות ימיות תיעדו עשרות מקרים שבהם לווייתנים גדולי-סנפיר בוגרים שחו מרחקים גדולים במטרה מכוונת להגן פיזית על כלבי ים, דולפינים וגורי לווייתנים אפורים מפני תקיפות אורקה.
• סילוני נשיפה רבי-עוצמה: האוויר הנפלט דרך פתחי הנשימה פורץ במהירות העולה על 400 קמ"ש, ומשגר סילון אדי מים מרהיב לגובה של עד 4 מטרים מעל פני הים.

איפה ואיך לצפות בלווייתנים: ממפרץ דרייק ועד קורקובדו

סיורי שייט ימיים אל השמורה הביולוגית איסלה דל קאניו וסיורים ייעודיים לצפייה ביונקים ימיים היוצאים מסיירפה וממפרץ דרייק פועלים תחת תקנות שימור קפדניות, תוך כיבוי מנועים או פעולה בניוטרל לשמירה על שלומם של בעלי החיים.

סוד שמור של מדריכי הטבע: במהלך הפלגת הסירה הימית אל הפארק הלאומי קורקובדו (תחנות סירנה וסן פדריז'ו), הסירות חוצות בדיוק את נתיב הנדידה המרכזי של הלווייתנים. בעונות השיא (אוגוסט–אוקטובר וינואר–מרץ), המטיילים זוכים לעיתים קרובות לחזות בזינוקים מרהיבים, מכות זנב וזוגות של אמהות וגורים ישירות מסיפון הסירה בדרכם אל יער הגשם!

* יונקים ימיים נעים בחופשיות מוחלטת במימי האוקיינוס הפתוח; תצפיות מתרחשות באופן תדיר הן בסיורי שייט ימיים והן במהלך ההפלגה אל הפארק הלאומי קורקובדו.